בספרו "גופנפש" מונה קן דיכטוואלד חמישה מרכיבים המשפיעים על עיצוב הגופנפש האנושי: תורשה, פעילות וחשיפה גופנית, פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית, תזונה, תנאים סביבתיים.
1 תורשה- כל הגורמים המוענקים לנו מלידה מהורינו ומשפחתנו, הגורמים הגנטיים.
2 פעילות גופנית- כוללת את מכלול הפעילויות הגופניות שעשינו במהלך חיינו. החל בבסיסיות ביותר כדוגמת הליכה, ישיבה, עמידה ושינה והמשך באלו המייחדות את פעילותנו ביום יום כדוגמת רכיבה על אופניים, שחייה, ישיבה מול המחשב, סוג ההתעמלות בו אנו עוסקים, נגינה בכלי מסויים וכד' כל הפעילויות הללו משמשות לעיצוב הגופנפש שלנו, בלי קשר לתכונות המולדות שלנו. כיצד עשינו זאת ובאיזו תכיפות עשינו זאת- כל זה משתקף בדרך שבה התפתחו שרירינו, עצמותינו והתיאום העצבי שרירי.
3. פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית- האופן שבו משפיעים הרגשות שלנו וההעדפות האישיות שלנו על האופן שבו אנו מחזיקים את עצמנו, נעים, נושמים ומתפתחים. לדוגמה: רגש כמו דיכאון או עצב שגורם לכתפיים להישמט כלפי פנים ולחזה לשקוע פנימה. אם זהו הלך רוח שנחווה זמן ממושך במהלך הילדות, שזהו הזמן הקריטי בו מתעצב הגוף וצורת השרירים, הגוף יקבל צורה כללית כזאת וישדר כבדות ורפיון. גם שנים בהן האדם כבר בוגר, במידה והלך הרוח נשמר זמן ממושך- יטביעו את חותמן על צורת הגוף. "גירוי רגשי של שרירים יכול להשפיע על הגוף כמו פעילות גופנית טהורה, בהבדל אחד, שלרוב קשה הרבה יותר לגלות את מקור הגירוי ואת הדרך שבה הוא התבטא באופן סלקטיבי, ולרוב תת הכרתי. הגוף מתחיל להתעצב סביב הרגשות המפעילים אותו, והרגשות מצידם נעשים להרגל ונלכדים בתוך רקמת הגוף עצמה. מזווית ראייה זו, הגופנפש הוא במידת מה תוצר החוזר ונוצר ללא הרף עקב עימותים רגשיים, פעילויות פסיכולוגיות והעדפות פסיכוסומאטיות".
4. תזונה- הדלק הפיזי שהגוף צורך והוא משפיע הן פיזית על הגוף והשרירים, והן פסיכולוגית על מצב הרוח, ברוח המשפט הידוע: הנך מה שאתה אוכל.
5. תנאים סביבתיים- הכוונה לכל המסגרות החומריות, החברתיות והפסיכולוגיות שבהן אנו מנהלים את חיינו כמו סביבת חינוך, משפחתנו, בני הזוג שלנו, מקום עבודה ומדינת מגורים. בשונה מתורשה- את התנאים הללו ניתן לשנות ולכן גם את השפעתם עלינו. זהו תהליך דינמי הנתון כל הזמן לשינויים ולבחירות אותן אנו עושים או לא עושים בחיינו.
דיכטוואלד מדגיש כי למעשה 5 ההיבטים הללו אינם ניתנים להפרדה משום שכולם משפיעים בסינרגיה על התפתחות הגופנפש. למרות זאת, המעניין אותנו כמטפלים בנפש האדם הוא הסעיף השלישי שמתייחס לדרך שבה חוויות וביטויים רגשיים מתקשרים למבנה הגופני. קושי נוסף מתעורר בחשיבה :"מה קדם למה?" צורת הגוף או מערכת הרגשות. דיכטוואלד הגיע למסקנה כי שני הכיוונים פועלים בו זמנית, כלומר: גם עולם הרגשות משפיע על מבנה הגוף וגם מבנה הגוף משפיע על מערכות רגשיות. מה שחשוב הוא המודעות לקשר הקיים ביניהן.
גם דייויד בואדלה, המטפל בביוסינתזה, סבר כי הצורה החיצונית של האדם משקפת את מצב רוחו הפנימי. הוא מזכיר לנו כי זוהי תובנה מאוד פשוטה שהניח אותה דארווין כבר לפני יותר ממאה שנה: דארווין הסביר כי ישנה במוחנו מערכת אותה כינה "מערכת המוכנות", מקורה בגזע המוח והיא מקושרת למצב הרוח הפנימי שלנו ורגשותינו על המתרחש מחוץ לנו. פעמים רבות במהלך החיים המערכת הזאת מוסתרת על ידי המערכת הרצונית שלנו, שהם השרירים הפועלים על פי פקודות מוחיות מודעות. כבר מגיל צעיר אומרים לנו להכניס את הבטן, לשבת זקוף, להצביע יפה בכיתה. לא לצעוק, לא לבכות, לדבר בנימוס ובשקט. התנועות הלא מודעות, הקשורות למצב רוחנו הפנימי- מתחילות להיות פחות ופחות נראות לעומת התנועות המודעות. אולם, הן עדיין קיימות ואם נרצה נוכל להתבונן בהן ובעיקר בהשפעתן על הגוף הגדל ומתעצב, להבין בעזרתן דברים על נפש האדם. הביו-סינתזה פיתחה את הקונספט של "השדות המוטוריים", שהתבסס גם על מושגים סנסומוטוריים של חוקרי התפתחות שונים. התבוננות מיוחדת זו נותנת לנו אפשרות לנתח כל תנועה אנושית, ולהבין מה המטען הרגשי העומד מאחוריה. בקליניקה הממוקדת גוף, מתבונן המטפל גם על האופן שבו האדם מתנועע, ועל כך בפוסט בהמשך.
Kommentare